ברונכיט ( Bronchitis- דלקת הסמפונות ) 

ברונכיט ( Bronchitis- דלקת הסמפונות ) הברונכיט היא אחת ממחלות החורף. לעתים מתחילה המחלה כהצטננות פשוטה ומסתבכת לדלקת הסמפונות. המחלה נפוצה בעיקר בקרב מעשנים, חולי נפחת, חולי ברונכיט כרוניים (מחלות שאף הן נגרמות לרוב על רקע עישון) ואסטמטיים. הברונכיט מתבטא בשיעול, בייצור רב של ליחה מוגלתית, לעיתים בקוצר נשימה, בהרגשה כללית רעה, בכאבי ראש, בחום ובחולשה. קיימים שני סוגי ברונכיט: ברונכיט אקוטי וברונכיט כרוני. הברונכיט האקוטי הוא דלקת המלווה בשיעול קשה ומכאיב הנמשכת בדרך כלל מספר ימים. בתחילה השיעול יבש מאוד, אך כאשר הריאות מפרישות ליחה נוספת כתגובה לדלקת, הוא נעשה קל יותר ופחות מכאיב שכן הליחה סכה את הסמפונות. ברונכיט אקוטי נובע בדרך כלל מדלקת ויראלית של דרכי הנשימה העליונות בעקבות הצטננות או כאב גרון המתפשטים אל הריאות. הטיפול בשלביה הראשונים של המחלה הארומתרפיה מסייעת במלחמה בדלקת, זאת על ידי הורדת החום, הקלה על השיעול והרחקת הליחה. בשלבים הראשונים, כאשר השיעול יבש ומכאיב, תתכן הקלה רבה באמצעות מכשיר לשאיפת אדים (מבער) ובו השמנים הבאים: בנזואין , אורן, ארז, בזיליקום , ג'ינג'ר(זנגוויל), הדס , לבונה (פרנקיסס), מור, מיורן, ברגמות , ניאולי , סנדלווד , ספירמנט ( נענע), אקליפטוס , לבנדר , או עץ האלמוג. כל השמנים שהוזכרו הינם אנטיספזמודים, מכייחים ומרחיקי ליחה. שמני הברגמות והאקליפטוס יעילים להורדת החום. הטיפול משך המחלה חשוב שלאדם הסובל מברונכיט יהיה חם, וכן עליו לנוח,רצוי במיטה. יש להימנע מכל דבר העלול להחריף את השיעול ולהקשות על הנשימה, כמו עישון ואוויר יבש. אם החימום בחדר מייבש את האוויר, דאגו לאדים בחדרו של החולה. קומקום האדים נועד בדיוק לשם כך, אך ניתן להשתמש במפזר אדים או להרתיח קומקום בחדר פעמיים או שלוש ביום. בנוסף,לפני השינה מומלץ להוסיף טיפות מאחד מן השמנים שהוזכרו לעיל. הטיפול בשלביה המאוחרים של המחלה בשלבים מאוחרים של המחלה, חשוב ביותר להיפטר מהליחה כדי למנוע סיבוכים. כל אחד מן השמנים האתריים המתוארים כמעלי כיח יעזרו לכך: ריחן , בנזואין, ברגמות, מיורן, מור, עץ האלמוג או קורנית. כולם יעילים, אך מניסיוני הבנזואין, הברגמות , עץ האלמוג, הקורנית והמיורן הינם המומלצים ביותר. המיורן /מיורם הינו אחד השמנים הטובים ביותר לטיפול בברונכיט ובהצטננות, שכן באדים הוא מקל על עוויתות ומגביר את הוצאת הליחה. להקלה על נשימה צורבת מומלץ לעסות את אזור החזה עם שמן הדס, לקביעת המינון הנכון יש להתייעץ עם ארומתרפיסט מומחה. כל אדם מתחבר לסוג השמן ולריח שהכי מתאימים לו, על כן ציינתי מגוון של שמנים, מהם יכול כל אדם לבחור את המתאים לו ביותר. הטיפול לאחר המחלה השיעול עלול להימשך זמן מה אחרי שיכוך הדלקת, אך שאיפת אדים, אמבטיות, עיסוי מקומי באזור החזה ועיסוי הצוואר עם שמנים מכייחים יזרזו את ההחלמה. מרבית המבוגרים יתאוששו מהתקף ברונכיט מהר למדי וללא סיבוכים, זאת בתנאי שקיבלו טיפול הולם, אך לעומתם, קשישים, ילדים קטנים, חולי סכרת, חולי לב או בעלי היסטוריה של דלקות, זקוקים להשגחה יתרה. אזהרה - הטיפול הארומתרפי אינו מהווה תחליף לביקור אצל רופא ולקבלת תרופות אנטיביוטיות או טבליות לקטובצילוס. ברונכיט כרוני הוא מצב מתמשך ללא חום, המתאפיין בשיעול תמידי מלווה בליחה. במצב תקין הריאות מייצרות כמויות קטנות של ליחה כל הזמן, וזו מורחקת על ידי הסמפונות באמצעות בליטות זעירות המכונות ריסים, אך כאשר מצטברת שכבה עבה של ליחה, המכסה את הריסים כך שהם אינם יכולים לבצע את עבודתם, הגוף יכול להיפטר מן הליחה רק באמצעות שיעול . ברונכיט כרוני מדורג בדרך כלל לשלוש דרגות חומרה : 1. ברונכיט כרוני פשוט - ברונכיט מתון אך מתמשך , הליחה שקופה. 2. ברונכיט עם ריר מוגלתי - ברונכיט הנובע מדלקת אנטי בקטריאלית, הליחה סמיכה וצהבהבה. 3. ברונכיט חוסם - כאשר נגרם נזק לריאות בשל הדלקת והשיעול המתמשכים . הסמפונות מוצרים משום שהקרומים המרפדים אותם מתעבים והופכים מצולקים . הריאות מאבדות חלק מגמישותן והאדם מתקשה לנשום, משום שיש צורך המאמץ רב יותר כדי להכניס אויר לריאות. כמות הרקמה שהחמצן עובר דרכה אל הדם ודו תחמוצת הפחמן וחומרי הפסולת מופרשים באמצעותה קטנה בגלל הנזק . כתוצאה מכך על הלב לעבוד קשה יותר כדי להזרים מספיק דם לריאות . אמצעי מניעה - הימנעות ממגבירי הליחה המעשנים עלולים למות מברונכיט כרוני יותר מאשר מסרטן, ולכן הפסקת העישון הוא אמצעי המניעה הראשון והחשוב ביותר. האמצעי השני הוא שינוי בהרגלי התזונה ובמיוחד הימנעות ממזונות מגבירי ליחה כגון מוצרי החלב והעמילנים המעובדים, כאשר מבין שניהם מוצרי החלב הם הגרועים ביותר. בהשוואה לחלב הפרה, חלב העיזים נמצא גורם פחות לליחה. מבין העמילנים השונים, מגביר הליחה העיקרי הינו הקמח הלבן ומוצריו. נוסף על אלו, יש להימנע גם כן מתוספות המזון כגון חומרי טעם וצבע וחומרים משמרים, שכן גם הם נמנים עם מגבירי הליחה. ככלל, מומלץ לאכול מזונות הקרובים ביותר לצורתם הטבעית, דהיינו מזונות שאינם מעובדים, מיובשים, מוקפאים או מבושלים מראש, ובנוסף לאכול כמה שיותר ירקות ופירות טריים או מעט מבושלים. השמנים המומלצים השמנים האתריים המסייעים בהרחקת רעלים הינם: ארז, לבונה (פרנקיסס), ערער , מור , רוזמרין, אורן, אנג'ליקה והורד. על מנת להרחיק את הליחה מהריאות, מומלץ להוסיף לשמנים אלו שמן אחד או יותר מן השמנים המכייחים. תרכובת נפלאה להרחקת הליחה הינה עירוב השמנים בנזואין, פרנקיסס ומור. שיטת הטיפול המומלצת הינה אמבטיות או מבער, כאשר אני ממליץ על טיפול במבער. שמן נוסף שאין נוהגים להזכירו לעיתים קרובות בהקשר ברונכיט כרוני אך מצאתיו מועיל במיוחד הינו שמן הזנגוויל (ג'ינג'ר). ברפואה הסינית המסורתית השתמשו בזנגוויל לכל מצב שבו הגוף לא מתמודד עם לחות פנימית או חיצונית. הברונכיט הכרוני הוא דוגמא אופיינית למצב כזה, כאשר הריאות אינן מתמודדות ביעילות עם הלחות הפנימית - הליחה, מצבן מחמיר עוד יותר. כשישנה לחות חיצונית ניתן לפרוס שורש זנגוויל טרי ולחלוט אותו . תרכובת למבער : השימוש במבער- יש למלא מים חמים בתוך המבער ולהניח שני נרות במקום המיועד לכך. ( המבער הינו מוצר חובה בכל בית ואינו בגדר המלצה בלבד ) המלצתי לתרכובת- 3 טיפות שמן בנזואין 2 טיפות שמן מור 1 טיפה שמן פרנקיסס מניחים את המבער בסמוך למטופל למשך כ-25 דקות. פעולת הכיוח תעבוד מהר, תקל על הנשימה, תפתח את דרכי הנשימה, תקל על השיעול ותרחיק את הליחה. עוצמת השמנים ויעילותם בזכות תכונתם האנטי דלקתית חזקה ויעילה לדרכי הנשימה. בטיפול בייבוש קרומים ריריים, ניתן להשתמש בתרכובת זו בעיסוי, אך מומלץ להשתמש באדים. ** קוראים נכבדים - מאמר זה נכתב למענכם לשם הגברת המודעות והרחבת האופקים בנושאי מחלות החורף, ואין לראות בו הנחייה לטיפול ארומתרפי. חובה להתייעץ עם ארומתרפיסט בכיר ומוסמך לפני כל תחילת טיפול. אשמח לענות על שאלותיכם.